סיפורו האישי של ביל

לפני 3 שנים בעלי, ביל, אובחן כחולה  אלצהיימר. כשהוא כבר לא היה יכול להישאר לבד בבית במהלך היום, אני נאלצתי להפסיק לעבוד, עברנו לגור עם הבן שלי בביתו בפאלם ביץ, פלורידה.

שבוע לאחר שהגענו לפלורידה, הלכנו לעשות קניות במרכז קניות ענק. לאחר ביקור בכמה חנויות, ביל התעייף אבל היינו צריכים לעשות עוד עצירה אחד והוא החליט להמתין לנו ברכב. הלכתי איתו לרכב והדלקתי את האוטו כדי לפתוח את החלונות כדי שיהיה לו נוח בזמן שנכנסתי לחנות.

לקח לנו קצת יותר זמן מהצפוי, ביל שכח איפה היינו והחליט לעשות סיבוב ברכב לחפש אותנו. הוא כבר לא נהג תקופה ארוכה. כאשר הגענו אל המקום ביל לא היה שם. אני והנכדים יצאנו לחיפוש בכל מקום. התפזרנו לחפש אותו. היינו בלחץ ודאגנו מאוד. הוא לא ידע איפה הוא נמצא, הוא לא ידע איך לנהוג הביתה, לא היו לו כל מספרי טלפון או כל סוג של הזדהות.

אחרי 20 דקות של חיפוש נואש, מצאנו אותו ממש לפני הכניסה לכביש המהיר.  הוא היה רגוע ולא הבין על מה כל המהומה.

באותו היום חזרתי הביתה והזמנתי לו צמיד זיהוי רפואי. דאגתי שכל המידע החשוב יהיה חרוט עליו. עד היום הוא עדיין אוהב לחכות ברכב שאני בקניות - אבל אני זוכרת לקחת את המפתחות איתי. אני מרגישה הרבה יותר בטוחה לדעת שהוא תמיד עונד את הצמיד לזיהוי רפואי שלו.

ג'רי.



>> חזרה לעמוד סיפורי חיים
 
 
 
   

   
   
לקוח יקר !   לידיעתך - אין אנו אחראיים (ולא יכולים להיות) על עיכובים בדואר ישראל.
 
חברת מדיתג איי. די. בע"מ   |   רחוב העמל 11, ראש העין   |   טלפון: 072-221-2227   |   פקס: 03-9566779  |   info@meditag.co.il   |   תקנון
      
         
דרושים    |     קורות חיים    |    חיפוש עבודה  | לביא קושלביץ - חקלאות עירונית
                     
                                                                                         
לייבסיטי - בניית אתרים